ניהול זמן- ההיבטים הרגשיים של הדחיינות 

      ניהול זמן-  ההיבטים הרגשיים של הדחיינות

                      מעט  :  נעמי גינת    

הנטייה האנושית לדחות ביצועם של דברים –  היא נחלת כולם ,

אולם ישנם כאלה  המתאפיינים בה במיוחד.

המשימות הנדחות  - הינן שונות ומגוונות : סידור הניירת , תשלום חשבונות, תיקונים ותחזוקת הבית, הזמנת כרטיסים , כתיבת מכתבים ועבודות, בדיקות ומעקב רפואיים, ביקורי קרובים, כביסה וגיהוץ   ועוד

לדחיינות – סיבות אחדות, שהן בעיקרן – רגשיות :

א.      חשש מכישלון בביצוע המשימה (זאת במיוחד  על רקע תיסכולי-

     העבר מביצוע משימות דומות, והדימוי העצמי שנפגע)

          כך למשל יימנע הבעל מביצוע קידוח בקיר לתליית התמונה, אם

         ניסיונות קידוח שכאלה- הסתיימו בפעירת מערה בסלון,

         ובהיתקלות במבטה המוכיח של אשתו..

ב.       דחיינות סלקטיבית , התלויה באופי המשימה :

משימות מעניינות/מספקות  לעומת  משימות משעממות/מתסכלות

משימות ארוכות-טווח, לעומת  משימות קצרות עם סיפוק ומשוב מיידיים

משימות בעיתוי מועדף, לעומת  משימות במועד פחות  נוח.

ג.       דחיינות בשלבי ביצוע המשימה :

1.  קושי "להתניע"  ולהתחיל בביצוע

2.  איבוד קשר בין מרכיבי המשימה/הפרוייקט במהלך הביצוע

3.  קושי ללטש את הפרטים האחרונים, ולערוך לסיום

לדוגמא:  

1. סטודנט, האמור להגיש עבודה סמינריונית עד לתאריך ידוע – עלול להתעכב מאד באיסוף החומר הביבליוגראפי ממקורותיו, או בכתיבת הפרק הראשון של העבודה ;מתוך תחושת חרדה  מהמאמץ הנכון לו, ותחושת חוסר- וודאות לגבי ההמשך .

2. אותו סטודנט עשוי לכתוב פרקים שונים שירכיבו את העבודה, אולם יתקשה מאד בחיבור ועריכת החלקים , וביצירת הקשר הרעיוני ביניהם .

בשלב זה הוא כבר מותש ומבולבל ולא רואה את "התמונה-הגדולה" בערבוביה של חלקיה.

3. אולם גם אחרי שכבר הגיע לשלב הסופי  הדורש רק הגהה, תוכן - עניינים, וכתיבת  מבוא-אישי לעבודה – עלול הסטודנט להתמהמה עד שלבסוף יחמיץ את מועד ההגשה...

ד.       דחיינות שנועדה מלכתחילה ליצור מצב-לחץ של "הרגע האחרון", 

     ודירבון הדחיין לביצוע. (..אף אם ה'תיכנון' – לא נעשה במודע)

     יצירת המתח והלחץ- יוצרת סטימולציה המשרתת את תיפקודו של

     הדחיין ;  שכן, רבים האנשים שתחת תחושת לחץ – מתפנים,

     מתמקדים ונעשים "חדים" יותר".

ה.      קושי  בתיפקודים-ניהוליים :

קושי שכזה מאפיין מאד אנשים בעלי לקות קשב וריכוז (ADD/ADHD), ומתבטא באיחורים , בהיעדר תכנון, בהערכת-זמן לא מציאותית, בהתנהלות שלא על-פי סדר-עדיפויות, באי-השלמת מטלות, ביכולת מוגבלת לפרק משימה ,לקבוע את סדר-הפעולות הנכון, ולהתארגן בהתאם.

בעזרת אימון (COACHING )-ניתן ללמוד ולשפר את התפקודים-הניהוליים;  אם מפנים אליהם את תשומת הלב, ומתרגלים אותם בסיטואציות שונות, בסיוע הנחייה וקבלת משוב.

ו.        דחיינות המנווטת ע"י "שדונים" :

ה"שדונים" הן אותן אמונות שאימצנו לגבי עצמנו , ואשר להן השפעה מכרעת על  תחושת-המסוגלות והביטחון ביכולותינו. הדימוי העצמי שלנו מושפע מאד מאותם "שדונים", המייצרים במוחנו, ללא הרף, מחשבות מעכבות ומסכלות.

"שדונים" כאלה עשויים להיות : "לא אין סיכוי שאצליח לסיים את הפרוייקט המורכב הזה כמו שצריך- אז כדאי שכלל לא אתחיל" ,או  " יש דברים יותר חשובים לעשות לפני המטלה הזאת"

או  " שאני אצליח להשתלט על העניינים – זו פנטזיה לא מציאותית, צריך להעביר את העניין למוכשרים ממני".

בתהליך האימוני (COACHING(  מסייע המאמן  בזיהוי ה"שדונים" הללו,

ובמיגור השפעתם על התיפקוד והדימוי העצמי.

לסיכום :

הנטייה לדחיינות פוגמת בהתנהלותו של הדחיין ובהישגיו , ופוגעת אנושות באמינותו בעיני הזולת. לעיתים קרובות מלווה הדחיינות בשפע של תירוצים , אמתלות והאשמות של "המצב" או של מי מהסובבים.

במהותה נובעת הנטייה לדחיינות מעכבות וקשיים רגשיים, ובאמצעות מאמן מיומן (COACHER) – ניתן לרכוש מודעות וכלים , המסייעים למזער אותה.